התקנות המטפלות בנושא עבודה על גגות עוסקות בכמה סוגים של גגות, כאשר החלוקה הראשית היא גגות שטוחים (ללא מעקה), שבירים או תלולים.
לעניין גגות שטוחים ישנם עוד מספר חלוקות לפי גודל ושיפוע הגג וכן במידה והוא חלק. נתונים אילו משפיעים על דרישות החוק והוראות הבטיחות. במאמר זה ננסה להבהיר את ההבדלים בין סוגי הגגות ומהן ההנחיות לכל גג.
חשוב לציין כי בכל גג (לרבות משטח עמידה). יש צורך באישור מהנדס לחוזק הגג. במידה והגג אינו מגודר ובגובה של מעל 2 מטרים,  חלות עליו כל הדרישות לעבודה בגובה ע"פ תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה) 2007, כגון אדם נוסף, סימון, שילוט וכדומה.
למען הסדר הטוב, להלן  תמצית ההגדרות וההנחיות לפי סוג הגג:
גג שטוח ללא מעקה.
יחס: משטוח לחלוטין עד 4 אופקי על 1 אנכי   באחוזים: 0% - 25%

1.  גג שטוח רחב מימדים- בו ניתן לסמן במרחק של 2 מטרים מקצה הגג סימון ושילוט בולטים וקבועים המאפשרים עבודה ללא צמ"א בכל השטח ה"פנימי" של הגג.

2. גג בעל שטח קטן, פתח במפלס הדריכה, בתוך תחום של 2 מטרים מקצה הגג או בגג ללא סימון (גדול ככל שיהיה) – במצבים אילו אנו מחויבים להשתמש במערכת אבטחה ולכן נעדיף לעבוד עם מערכת ריסון (מניעת נפילה). בשימוש במערכת ריסון חייבם לוודא כי המערכת לא מאפשרת לעובד ליפול מחוץ למשטח בו הוא מצוי.

3.  גגות שטוחים בהם לא ניתן לבנות מע' ריסון אפקטיבית, משטחי עבודה קטנים, גג עם פינות, קימורים או שינוים רבים בקצבותיו – במצבים אילו אנו נשתמש במערכת בלימת נפילה.  בעבודה עם מער' בלימת נפילה יש להתחשב במכשולים / סכנות שיש בעת נפילה כגון פינות חדות ונפילת מטוטלת.
4. גג חלק /חלקלק –  גגות שבהם קיימת סכנת החלקה מכל סיבה שהיא, (שמן, מים, אבק וכו'...).
יש להתייחס כגג תלול.

גג משופע.
יחס: מ- 4 אופקי על 1 אנכי עד 3 אופקי על 2 אנכי באחוזים: 25% - 37%
בגג משופע ניתן לעמוד בצורה יציבה אך קימת סכנת הידרדרות ולכן יש לעבוד עם מערכת ריסון החייבת לעצור את העובד מייד עם נפילתו ללא אפשרות של הידרדרות של העובד. (לדוגמא שימוש בעכבר עם חבל).

גג תלול או חלקלק.
יחס: 3 אופקי ל-2 אנכי ומעלה.
באחוזים: 37% - 90% (קיר ישר)
בנוסף חשוב לזכור כי ההגדרה לעבודת גלישה (סנפלינג) היא עבודה באמצעות תילוי מלא על חבלים. עבודה שכזו אינה בתחום של עבודה על גג תלול.
בעבודה על גגות אילו אין לעובד יציבות בזמן העבודה וקיימת סכנה ממשית לנפילת העובד. נפילה שכזו אינה הידרדרות בדומה לגג משופע אלה קרובה לנפילה אמיתית ולכן מערכת האבטחה תהיה מערכת בלימת נפילה בלבד.
אך כאמור, עקב חוסר יכולתו של העובד להסתמך על רגליו באופן יציב ובטוח, יהיה עליו לפצות על כך באחת מהדרכים הבאות:
1. סולם המונח על רצפת הגג ומאובטח מפני תזוזה.
2. לוחות דריכה מעץ, עם שלבים כל 40 ס"מ.
3. מערכת עבודה על בסיס חבל עם אפשרות שליטה באורכו.
 

גגות שבירים
הגדרה – גג שסוכך בחומר שמבחינת חוזקו, איכותו, טיבו, או מצבו אינו מסוגל  לשאת משקל של אדם.
בנוסף קובעות התקנות, כי על מהנדס בניין לאשר את חוזק הגג(כל סוגי הגגות) ובמקרה של גג שביר בו הסוכך אינו חזק יש לאשר את חוזק הקונס' הנושאת את הסוכך. וזאת משום שעל העובדים להניח לוחות דריכה המפזרים את העומס על הקונס' של הגג ולא על הסוכך השביר.
לוחות הדריכה יבנו:
- באופן חזק דיו לנשיאת כמות העובדים והציוד לפי העניין.
- יהיו באורך שמספיק בכדי להיתמך ע"י 3 אגדי קונס'
- יבנו בהתאם לקימורים של הגג
- יאובטחו מפני תזוזה.
בנוסף, יש להשתמש במערכת בלימת נפילה אשר לא תקרע בעת "המפגש" עם הפינה של סכך שבור (למשל שימוש בבולם נגלל עם כבל מתכת במקום רצועת טקסטיל).

לסיכום:
בעבודה על גגות חלות עלינו מס' תקנות ויש להכיר את כולם. במאמר זה הוצגו רק חלק קטן מהדרישות.
הפתרונות של עבודה בטוחה על הגג משתנות בהתאם לסוג הגג ויש לבצע סקר סיכונים לפני העבודה וזאת בכדי לקבל תמונה ברורה של מצב הגג ומהן הפעולות שיש לנקוט לשם צמצום הסכנות.
אחד מהנושאים החשובים היא בחירת / יצירת  נק' עיגון  ו/או קווי עיגון ובכך ישנם דרישות והנחיות רבות שלא הובאו כלל במאמר זה.
ההגדרות לסוגי גגות הוגדרו או "נגזרו" ממס' תקנות– תקנות גגות שבירים ותלולים 1985, תקנות לעבודה בגובה 2007, תקנות הבניה 1970 (שיפוע מדרכות מעבר).
חשוב לזכור כי תמיד ניתן להגיע לקצה הגג בדרכים אחרות לדוגמא ע"י פיגום היקפי, במת הרמה ועוד.