בשנת 2010 אושרה הצעת המחקר שהוגשה ע"י אלון שמש, מנכ"ל הנדסה בגובה, ל-"פעולה המונעת" בנוגע לפתיחת תיקי חקירות ישנים בהם היו מעורבות מכונות הרמה, ופילוחם לגורמים שונים. המחקר בוצע ע"י צוות חוקרים מבית הספר הנדסה בגובה.
מטרות המחקר:
המטרה הראשונית של המחקר הינה ביצוע ניתוח סטטיסטי של תאונות העבודה בהן מעורבת מכונת הרמה, מתוך תיקי החקירה שנמצאים בארכיון משרד התמ"ת ומתוך חתכים שיבוצעו במאגר הנתונים שייאסף ממנו.
מטרת המשנה הינה להציע יישומים במספר דרכים, כגון:
• המלצות לעדכון תוכניות ההדרכה, שינוי היחס בין הלימוד העיוני והמעשי, הגדרת תקופת חניכה, חובת רענונים תקופתיים, בחינה של מפעילים חדשים ופיקוח על הותיקים, המלצות לתיקון תקנות מתאימות, תקנים חדשים, הנחיות מפע"ר ועדכון הפרסומים שיביאו לקידום הבטיחות בפעולות הרמה.
• נכון להיום קיימת תקנה אחת בלבד שמתייחסת לסוג מסוים של מתקן הרמה (עגורן צריח) והיא משנת 1966. לא קיימות תקנות נוספות לסוגים אחרים של מתקנים.
• הגבלת שימוש במתקנים מסוימים או בתהליכים מסוימים שמהווים סכנה.
• הנחיה לשימוש באמצעים לשיפור הבטיחות, כתלות בסוג המיתקן, אופי העבודה או התהליך, כמו התקן מניעת עומס יתר או התקן התראה בפני התחשמלות. דוגמא למקרים דומים לכך היא ההנחיה להתקנת מפסק נגד רפיון שרשרת בדוכני הרמה, הנחיה שללא ספק מנעה תאונות רבות. דוגמא נוספת היא מחקר שבוצע בעבר ע"י מפע"ר לשעבר, מר פיטר מגנוס, בו הוא חקר תאונות במעליות לאורך 23 שנים ומצא שהגורם המוביל בתאונות במעליות הינו "היעדר דלת תא במעלית", ולאור תוצאות המחקר אכן תוקנה תקנה אשר מחייבת התקנת דלת בתא. |
איסוף המידע ומיונו:
אל צוות המחקר הועברו יותר מ-5000 קבצי חקירות תאונות, מהשנים 1990 עד 2000, אשר חולקו לתאונות בהם היו מעורבות מכונות הרמה (כ-250 תיקים) ותיקים שונים. לאחר מיון זה הגיע שלב הוצאת הנתונים וההזנה של פרטי כל התאונות בקובץ אקסל
(Excl) חכם, אשר מחלק את תיק החקירה למספר נושאים עיקריים:
א- נתונים כלליים - ענף, מיקום, תאריך.
ב- התאונה - גורם עיקרי, הסיבה, הפעולה, תוצאות.
ג- החקירה - נתונים על מהלך החקירה מצד המפקח והצעדים שננקטו לאחריה.
ד- הנפגע - מס' נפגעים, מהות החבלה, הפסד ימי עבודה.
ה- המפעיל - נתונים על מפעיל מכונת ההרמה, הכשרתו והוותק שלו.
ו- הכלי המעורב - סוג, תוצרת, שנתון, בדיקה אחרונה.
ז- הזמן - שנה, יום בשבוע, שעה, משמרת, עונה ומזג אוויר.

לכל אחד מתתי הנושאים התאפשרה בחירת נתונים מרשימת אופציות מוגדרות מראש. הקובץ מתוכנת לתת פלט גראפי הכולל חלוקה לאחוזים בכל תת נושא. לדוגמא, חלוקת גורמי התאונה לפי מודל 5M.
 |
מסקנות:
עם סיום הזנת הנתונים וקבלת הגרפים השונים, היה ניתן להפיק מסקנות, הן מכל גרף וגרף והן מנתונים מוצלבים או מנורמלים. ביניהן:
• רוב התאונות העוסקות בהפעלת מכונות הרמה קשורות בגורם האנושי - 36%.
• ב- 1/3 מהתאונות העובד/המפעיל לא החזיק בתעודת הסמכה כנדרש בחוק.
• ככל שהעובד ותיק יותר במקום העבודה, כך הוא מעורב בפחות תאונות.
• ב-38% מהתאונות הכלי הטעון בדיקה היה ללא תסקיר / תוקף.
• ניתן לדרג את מכונות ההרמה לפי רמת סיכון:
המסוכן ביותר – עגורן נייד, אחריו משאבת בטון (כלי שאינו מוגדר בחוק כמכונת הרמה ולכן לא דורש ברישיון), עגורן צריח, מלגזה, מעמיס טלסקופי, עגורן לטעינה עצמית ובמות הרמה.
הכלי בעל רמת הסיכון הנמוכה ביותר הוא מעלית .
כמו כן, הוגדרו סיכונים נקודתיים עבור כלים שונים, לדוגמא:
בעגורני צריח - רוב התאונות נגרמו עקב שדה ראיה חסום, תקשורת לקויה עם האתת, או אתת שאינו מוסמך.
באביזרי הרמה - רצועות הרמה בלויות, הרמה עם חוטי ברזל שזורים ואביזרים מאולתרים.
חוברת סיכום הפרויקט:
בשלב ב' אשר הסתיים בתום שנת 2011 הוסף פלח נוסף לפרויקט הכולל תקצירים של 100 תאונות שונות ודרכי מניעתם. חוברת הסיכום תופץ בקרוב ע"י משרד התמ"ת בין בתי הספר השונים, הבודקים המוסמכים וממוני הבטיחות.
לשאלות נוספות בתחום, אנא הגיבו בתחתית העמוד או בפורום שלנו.
לצפייה במצגת בנושא חקירת תאונות לחצו כאן.
---------------------------------------------------------
חדש! - אפליקציית הנדסה בגובה.
סרקו את קוד ה-QR ונסו את אפליקציית "הנדסה בגובה" בסמארטפונים, הכוללת את מועדי הקורסים הקרובים, מפות הגעה וכל פנקסי הכיס שלנו - בחינם!
|